מדרש שכל טוב, שמות ג:י

ועתה לכה. ה"א של לכה סתומה כמין ח', שלא היה רוצה לילך אמר הרי במשפחתי גדול ממני, אמר לו הקב"ה בך אני בוחר, ואם אי אתה גואלם הרי אני סותם את גאולתם עד תשלום ת' שנה לירידתם למצרים, כיוצא בדבר למרבה המשרה (ישעיה ט ו), המ' סתומה, בקש הקב"ה לעשות יחזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג, וכיון שלא זכה הדור סתם את הקץ:

ועתה לכה. לשון ענוה:

ואשלחך אל פרעה. בבטחוני תלך אצל מי שברחת מפניו:

והוצא את עמי בני ישראל ממצרים. יציאתם תקרא על שמך, שנא' מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע (ים ויעבירם) [מים מפניהם לעשות לו שם עולם] (ישעיה סג יב):