מדרש שכל טוב, בראשית מו:י

ובני שמעון ימואל. הוא נמואל שבחומש הפקודים, כלומר ימול את לבבו ליראתו:

וימין. מיומן למלחמה, כדכתיב כלי חמס מכרותיהם (בראשית מט ה):

ואהד. איני הוד:

ויכין. מוכן למלחמה:

וצחר. מצהיר כצהרים, והוא זרח שבחומש הפקודים, והיינו זריחה והיינו צהירה, ודומה לו צהר תעשה לתבה (שם ו טז):

ושאול בן הכנענית. א"ר יוחנן זה זמרי בן סלוא, ולמה נקרא שמו שאול, שנשאל לע"ז, כדכתיב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן (במדבר כה ב):

בן הכנענית. בנה של דינה, שנבעלה לשכם הכנעני: