מדרש שכל טוב, בראשית מב:ד

ואת בנימין אחי יוסף. א' של אחי חטופה, מפני שהתיבה ניתלית על חברתה, וכל שעומד על עצמו, כגון אחי הוא (בראשית כ ה), הרי האל"ף נקמצת:

לא שלח יעקב את אחיו. עם אחיו:

כי אמר פן יקראנו אסון. שמא יארע בו שונא הוא שטן המצוי לקטרג בשעת הסכנה. והוא מלאך המות, ומניין שנקרא שונא, שנאמ' אם רעב שונאך האכילהו לחם (משלי כה כא), משכהו לבית המדרש וכו', וכבר דרשנו בכי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית ח כא), והוא שתרגם אונקלוס דלמא יארעיניה מותא, זה מלאך המות, שאם על מיתה ממש הוא אומר, היה לו לומר פן תקראנה אסון, לשון נקבה כי מיתה לשון נקבה: