מדרש שכל טוב, בראשית לט:כב

ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירים אשר בבית הסהר. אם ו' כתיב ויו"ד קרי, או יו"ד כתיב ו' קרי, ענין אחד להם, אפס כי כל מקום שתמצא אסור ביו"ד, אינו כפות בדבר, זולתי סגור במסגר, וכן הוא אומר (ואספה) [ואספו] אספה אסיר [על בור וסגרו על מסגר] (ישעי' כד כב), וכל דומיהן אבל אסור בוי"ו, הוא הדבר, כמו אסור ברהטים (שה"ש ז ו), אסורים ידיה (קהלת ז כו), וכל דומיהן ומכאן סמכו רבותינו לומר בדבר שאינו רשאי אדם לעשותו שהוא אסור, מפני שהוא כפות בדברי מצות לא תעשה ולא תסיר:

את כל אשר עושים שם. אכילה או שתי' כפיתה או התירה יסורין או ניפוש הוא הי' עושה בדברו נעשה ונקרא הדבר על שמו: