מדרש שכל טוב, בראשית לח:כב

וישב אל יהודה. והגדי בידו:

ויאמר לא מצאתיה. בטביעת עין:

וגם אנשי המקום אמרו. ומעידים:

לא היתה בזה קדשה. מעולם לא היתה בזה קדשה, שאנו גדורין מן העריות ומן הזימה. קדשה זו זונה מופקרת, וכן הזהיר הכתוב, לא תהיה קדשה [מבנות] ישראל (דברים כג יח), ולא בשיטת אונקלוס, אלא בשיטת רבותינו נזכה לדורשו במקומו, ומתוך שנשגלת לכל עובר אינה מבחנת ממי נתעברה ואין הולד יודע אחר מי להתייחס, ודומה לדבר פן תקדש המלאה והזרע (דברים כב ט), שמתוך שנזרע כלאים אינו ראוי לביכורים, והוא כתוקד אש. וכן הדין של זו הביאה לתוך אש, שנאמר הוציאוה ותשרף: