מדרש שכל טוב, בראשית כז:מה

עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו. רבקה בצדקתה דברה כך עד אשר תשוב חמת אחיך, על הברכה, עד שוב אף אחיך, על הבכורה, אבל עשו לא עשה כך, אלא ויטרוף לעד אפו ועברתו שמרה נצח (עמוס א יא):

ושלחתי. את דבורה מניקתי:

ולקחתיך משם. מחרן:

למה אשכל גם שניכם יום אחד. שאתה נהרג והוא נטרד, אלא כשמועו כן היה שהרגו חושים בן דן יום שנקבר יעקב, כמו שנדרש במס' סוטה: