מדרש שכל טוב, בראשית כו:לד

ויהי עשו בן ארבעים שנה. ויצחק היה בן ק':

ויקח אשה את יהודית. היא אהליבמה, אלא הוא כינה לה שם שבח:

בת בארי. הוא צבעון:

החתי. וקרי ליה חיוי, שהוא ב' משפחות הוא היה ממזר שבא על אמו והוליד את ענה כנדרש במקומו. הכינה הקב"ה מחיק שמא, שנאמר ואת עשו שנאתי (מלאכי א ג), לישא את מחיקת שם. שהרי כתיב בחיוי וחתי, כי החרם תחרימם (דברים כ יז), וכדר' סימון דאמר ר' סימון אפי' ממזר אחד בסוף העולם, וממזרת אחת בסוף העולם הקב"ה מביאן ומזווגן, שנא' אלהים מושיב יחידים ביתה (תהלים סח ז):

ואת בשמת. היא עדה:

בת אילון החתי. אלא שכינה הוא שם לשבח: