מדרש שכל טוב, בראשית כה:ב

ותלד לו. ריש לקיש אמר תוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר, קין עיקר ושת לשון תוספות, ונתמלא העולם משת, ישמעאל עיקר ובני קטורה ע"י שהן לשון תוספות נתרבו, יוסף עיקר של רחל והוליד שנים, ובנימין שהוא לשון תוספת העמיד עשרה, שנא' ובני בנימין בלע וגו' (בראשית מו כא), ער עיקר, ושלה שהוא לשון תוספת מעמיד שני בתי דינין. עיקר שנות איוב ק"י שנה, ונוספו לו ק"מ שנה, עיקר מלכות חזקיהו י"ד שנה, ונוספו לו ט"ו שנה, ודומה לדבר ונפשו קשורה בנפשו (בראשית מד ל):

את זמרן. שמזמר (בתוף) לע"ז:

ואת יקשן. שמקיש בתוף לע"ז. ומדרש השאר לא שמעתי: