מדרש שכל טוב, בראשית כד:סה

ותאמר אל העבד מי האיש הלזה. ראתהו הדר כלוז, ודומה לו דבר אל הנער (הלזה) [הלז] (זכריה ב ח), וכן הנה בעל החלומות הלזה בא (בראשית לז יט) שהראה עצמו הדור לפניהם בכתונת פסים, וכן הארץ הלזו (יחזקאל לו לה) שהיתה הדורה ומעוטרת באילנות ועכשיו היא נשמה. רבנן אמרי הלזה כאלון זה:

ההולך בשדה לקראתינו ויאמר העבד הוא אדוני. שתינשאי לו:

ותקח הצעיף ותתכס. עצמה בו. צעיף לא מצאתי לו דמיון במקרא, זולתי [ותכס בצעיף (בראשית לח יד) וכן], ותסר צעיפה (שם שם יט), ויש לו לדורשו המוצע על פניה, ועיקר המלה היא רדיד, כי ותקח הצעיף, מתרגמינן בירושלמי ונסיב רדידא, ובלשון רבותינו נקרא הצעיף כבינתא, וכן יונתן בן עוזיאל תרגם והרדידים (ישעיה ג כג), וכבינתא, והוא בגד דק מאוד שמשימות הנשים על הראש, וכן גרסינן בשבת גבי רחילים, מאי כבינות שמכבנין אותו למילת, והוא צמר דק, פי' שמכבנים אותו לטלאים לעשותו נקי למילות, וכן צמר צחר (יחזקאל כז יח), מתרגמינן צמר נקי כבונא, ואונקלוס תרגם עיפא, שמרוב דחיקתו הוא נכפל שלא יראה שער ראשה, שכן מתרגם על וכפלת (שמות כו ט), ותעיף: