מדרש שכל טוב, בראשית כד:ס

ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה. כלומר תהיה, וכן בלשון זכר, הוה גביר (בראשית כז כט), הוה ארץ (איוב לז ו), היה אתה לעם (שמות יח יט), כולן לשון קל, וכאילו התי"ו בתחילת תיבתם, והה"א נחטפת. אמרו לה שמענו שהקב"ה אמר לאברהם, והיה זרעך כעפר הארץ (בראשית כח יד), ועכשיו יהי רצון שאת תהיה עיקר הברכה, וממך יהיו אלפי רבבה ששכינה שורה בקרבם. ופליגא דר' אבהו, דאמר ר' אבהו דוויין ושפופין היו, ולא היו מברכין אלא בפה, שהרי אמרו לה את היי לאלפי רבבה, ואפ"ה לא נפקדה עד עשרים שנה משניסת ונתפלל עליה יצחק ונפקדה, ולכך כתיב ויעתר לו ה' (בראשית כה כא), לו ולא לקרוביה, שלא יאמרו האומות תפלתינו עשתה פירות, ועמדו ממנה אלפי רבבה, שנאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (במדבר י לו):

ויירש זרעך את שער (אויביו) [שונאיו]. בני כנען: