מדרש שכל טוב, בראשית כד:יט

ותכל. יש דורשין לשון אות נפש. כמו (ותכל) [ויכל] דוד (ש"ב ו יח), כלו תפלת דוד (תהלים עב כ), אבל המדרש אינו מדובר על אותו הפשט אלא ותכל להשקותו הוא שאל לוגמא אחת, והיא השקה כל צורכו, ודומה לו טרם כלה לדבר (בראשית כד טו), ככלותו לדבר (שמות לא יח), ככלת שלמה (מ"א ח נד), וכל דומיהן:

ותאמר גם לגמליך אשאב. מן המעיין לצרכו:

עד אם כלו לשתות. אחדל לשאוב ואם לא כלו, לא אחדל: