מדרש שכל טוב, בראשית כג:ו

שמענו. רפי שעל הנו"ן משמיענו לשון רבים, ואם הנו"ן היתה דגושה אומר כלפי היחיד:

אדני. היה לו לומר אדונינו, אלא הגדול שבהן קראו אדון, וכן יתר בני עמו קראו נשיא אלהים ולא גר, כלומר מלך אתה בתוכנו, אעפ"כ לא היה מקבל:

במבחר קברינו קבר את מתך. בקברי מלכים וגדולי המלכות:

איש ממנו את קברו. אפי' הקבר המזומן לו:

לא יכלה. כלומר לא ימנע, ודומה לו לא (תכלה) [תכלא] רחמיך ממני (תהלים מ יב), ויכלא הגשם (בראשית ח ב). אפס כי יש לדרוש בלא הנכתב באל"ף הוא לשון מסגר למנוע היוצא, וכל שהוא נכתב בה"א הרי הוא לשון מניעה בדבור וגזירה:

מקבר מתיך, אפי' מתים הרבה: