מדרש שכל טוב, בראשית כג:ב

ותמת שרה. בהיות אברהם בהר המוריה כשדר בקרית ארבע שהיא של אחימן שישי ותלמי וענק אביהן:

היא חברון. ששם נוחין האבות וחברותיהם:

בארץ כנען. המבוזה שבארץ כנען היפך הפשט:

ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. כך דרך פשט המקרא, לאדם המזדמן לעשות הדבר בעצמו קוראו בא, כגון בא אלי לשכב עמי (בראשית לט יד), ויבא אברהם. מהר המוריה, באותו היום נעשה שמת שרה ונתעסק לספוד לשרה ולבכותה, כדי לקבל עליה שכר, ולמדנו שהיה יצחק בן ל"ז שנה כשנעקד על הר המוריה, וכשנפטרת ביום עקידתו היתה בת קכ"ז שנה: