מדרש שכל טוב, בראשית כב:ו

ויקח אברהם [את] עצי עולה. מעל החמור לקחם:

וישם על יצחק בנו. כזה שטוען צלובו על כתפו:

ויקח בידו את האש ואת המאכלת. שהיו ביד הנערים:

וילכו שניהם. הוא ויצחק, ולכך לא הוליך אחד מהנערים עמו, שלא לעכב על ידו לשחוט את יצחק:

יחדיו. בלב תמים, זה לעקוד, וזה להשתחוות, כי לא גילה לו שהוא יהיה לעולה. ולמה נקרא הסכין מאכלת, א"ר חנינא שמכשרת את הבשר ומאכלת אותו לישראל בהיתר, שנאמר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו (בראשית ט ד), וכתיב וזבחת [שלמים] ואכלת (דברים כז ז). ואני אומר סכין שמסכן את הבריות: