מדרש שכל טוב, בראשית יח:ו

וימהר אברהם האהלה אל שרה. שהיתה צנועה יושבת פנימה:

ויאמר מהרי. מכאן שמזרזין למזומן:

שלש (סאין) [סאים] קמת סלת. קמח סתם הוא התבואה הנטחנת ולא נתנפית, סלת לאחר שנפרשה מן הפסולת, ואין בה סובין, וכך רמז לה שתקח ג' סאין קמח, ומהן תפרוש סאה סלת:

ועשי עוגות. להאכילם לחם חמודות:

ופשוטו שאין אורחים יכולין להתעכב עד שתחמיץ הבצק, ושהיה יום הפסח, ובקבלה היה שומר כל התורה, שנא' אשר שמר אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי (בראשית כו ה):