מדרש לקח טוב על אסתר ג:ח

ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד, התחיל לספר לשון הרע:

ודתיהם שונות מכל עם. אומרים שבת הוא, יו"טו הוא, ואין עושין עבודת המלך, התחיל לחשב ימים טובים, חג המצות, שבועות, סוכות, ראש השנה, צום כיפור, אמר לו הקב"ה רשע לא בטוב חשבת, אבל למה לא תחשוב שני ימי הפורים, שעתידין לקבוע בישראל ימי משתה ושמחה על תלייתו ושחיקת עצמיו:

אמר רבא ליבא דידע לאישתעויי לישנא בישא כהמן, אמר ליה תא ניכלינהו, אמר ליה איסתפינא מאלהיהן דלא ליעבד בי כדעבד לקדמאי, אמר לו ישנו מן המצות, א"ל אית להון רבנן, א"ל עם אחד הן שמא תאמר קרחה אתה עושה במלכותך, מפוזר הוא בכל העולם, ומפורד הוא כפרדה שאינה פרה ורבה, כך אין הנאה מהם, מפוזר ומפורד נפרדין בין האומות, ודתיהם שונות מכל עם, דלא אכלו מינן, ולא שתו ולא נסכי מיגן:

ואת דתי המלך אינם עושים. שאינם נותנים דרונא למלכא:

ולמלך אין שוה להניחם, שאפילו זבוב נופל בכוס של אחד מהם, זורק ושותהו, ואם המלך נוגע בכוס של אחד, חובטו בקרקע ואינו שותהו:

באותה שעה עמד מיכאל לפני הקב"ה ולימד זכות אמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שאין מקטרגין עליהם לא על עסק ע"ז, ולא על גילוי עריות, ולא על שפיכות דמים, כי אם על ששומרים את תורתך, אמר לו הקב"ה לא עזבתים ולא אעזבם, שנאמר כי לא יטוש ה' את עמו (ש"ב יב כב):