מדרש לקח טוב על אסתר א:ח

והשתיה כדת אין אונס. א"ר חנין משום ר' מאיר כדת של תורה, שנאמר ויין לנסך רביעית ההין (במדבר טו ה), אף סעודתו של אותו רשע האכילה מרובה משתיה, שהרי על כבש בשר רביעית ההין, ועל הפר חצי ההין:

אין אונס. אמר רבא מלמד שכל אחד ואחד השקהו מיין מדינתו, כדי שלא תטרוף דעתו:

ד"א והשתיה כדת. כדת כל אומה ואומה, יש שאוהבין לשתות בתוך הסעודה, ויש אוהבין לשתות אחר הסעודה, יש אוהב לשתות כל הכוס, ויש שמחזיר חציו, יש שותה בכוס גדול, ויש שותה בכוס קטן, הכל לפי דתו היה משקהו:

אין אונס. א"ר לוי כך היה מנהג הפרסיים, שהיו משקין בכוס גדול, מחזיק חמשה שמטות, ונקרא פיתקא, ואפילו הוא מת, או משתגע, לא היה מחזירו, אלא שותהו, ושרי המשקים היו מתעשרין מאותן המסובין, שהיו נותנין להם ממון שלא יצערנו, אבל אחשורוש לא הכניס אותו הכוס לתוך סעודתו שנאמר אין אונס:

כי כן יסד המלך. כי כן תקן המלך:

לעשות כרצון איש ואיש. כפי כחו וכפי מנהגו ישתה:

לעשות כרצון איש ואיש. אמר לו הקב"ה יכול אתה לעשות כרצון איש ואיש, שני בני אדם מבקשין אשה אחת, כלום יכולה להנשא לשניהם, שתי ספינות אחת מבקשת לילך במזרח, ואחת לילך במערב, כלום אתה יכול להוליך את שתיהן כאחת, שני בני אדם באים אצלך, אחד איש יהודי, ואחד צר ואויב, כלום אתה יכול לצאת ידי שניהם, אלא לרומם אחד ולצלוב אחד, אמר הקב"ה מוצא ידי לכל, שנאמר אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי (ישעיה מג ז), אין הצפוני מעכב את הדרומי: