מדרש לקח טוב, במדבר יח:יז

פס'. אך בכור שור. שור גמור להוציא את הכלאים. או בכור כשב. (להביא) את (הנדבה). או בכור עז. עז גמור שיהא הוא ואביו עז. לא תפדה קדש הם. מלמד שאפי' פדאו אינו פדוי. את דמם תזרוק על המזבח. מתנה אחת. ואת חלבם תקטיר, בחלב תותב קרום ונקלף. ומנין להביא פסח ומעשר שיהו טעונים מתנה אחת ת״ל קדש הם. אשה ריח ניחוח. נחת למי שאמר ונעשה רצונו.