מדרש לקח טוב, ויקרא כד:כא

פס'. ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת. ולמה הוא נאמר אלא להקיש בהמה לאדם ואדם לבהמה (ואדם) [מה אדם] עד שיכוין לו שנאמר (דבריה יט) וארב לו וקם עליו והכהו אף בהמה שיכוין לה. ומה בהמה עד שיעשה בה חבורה אף אדם עד שיעשה בו חבורה כגון מכה אביו ואמו אינו חייב עד שיעשה בהם חבורה. ומה מכה בהמה בחייה ולא במותה אף מכה אדם בחייו. זהו שאמרו רבותינו ז"ל חומר במקלל מבמכה שהמקלל לאחר מיתה חייב והמכה לאחר מיתה פטור: