מדרש לקח טוב, בראשית ט:כג

ויקח שם ויפת את השמלה. מלמד ששם היה העיקר הלקיחה.

וישימו על שכם שניהם. שוים היו בכיסוי.

אחורנית. אחורנית. שני פעמים. אחד בהליכה. ואחד בחזרה. ששמו ידיהם על פניהם. וכשם שבהליכה לא ראו ערות אביהם. כך בחזרה לא ראו. נתן להם הקב"ה שכרם. לבני שם נתן הטלית. אלו ישראל שיתכסו בה תחת השמלה. ולבני יפת בזמן שעלה חיל סנחרב על ירושלים. כתוב ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף (מ"ב יט לה). וכתיב ותחת כבודו יקד כיקוד אש (ישעיה י טז). מלמד שגופן נשרפו ובגדיהם קיימין. כי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותא. כיוצא בו שלם לבני שם. אלו בני אהרן. דכתיב וישאום בכתנותם (ויקרא י ה). שלא נשרפו בגדיהן. שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה אפילו לכמה דורות. אבל לבני חם תחת שלא כסה חם את ערות אביו כתיב כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים (ישעיה כ ד).