מדרש לקח טוב, בראשית ח:ז

וישלח את העורב. אמרו רבותינו אמר לו עורב לנח רבך שנאני. ועתה שנאתני. רבך שנאני. שנא' מן הבהמה הטהורה שבעה שבעה ומן הבהמה הטמאה שנים שנים. ואתה שנאתני שאם פוגע בי הצינה לא נמצאתי מת והעולם חסר בריה אחת. א"ל נח מה צורך לעולם בך. לא לאכילה ולא לקרבן. א"ל הקב"ה קבלהו עד יבושת המים עתיד צדיק אחד לעמוד ולייבש העולם ואני מצריכו אליו. הה"ד והעורבים מביאים לו לחם ובשר וגו' (מ"א יז ו). אמר רב מבי טבחא דאחאב. היינו דכתיב ויצא יצוא ושוב בתשובתו.