מדרש לקח טוב, בראשית ח:א

ויזכר אלהים את נח. זה שאמר הכתוב צדקתך כהררי אל (תהלים לו ז). צדקה שעשה הקב"ה עם נח. לא לו לבדו עשה. אלא להררי אל דכתיב נראו ראשי ההרים. ומשפטיך תהום רבה (שם שם). משפט שעשה הקב"ה בדור המבול לא עליהם בלבד. אלא גם על מי תהום רבה. שנא' נבקעו כל מעינות תהום רבה. אדם ובהמה תושיע ה' (שם). לא זכר הקב"ה את נח לבדו. אלא ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה.

וישוכו המים. מיכן שרותחין היו. כתיב הכא וישוכו. וכתיב התם וחמת המלך שככה (אסתר ז י).