מדרש לקח טוב, בראשית ו:ד

הנפילים היו בארץ. שבעה שמות נקראו. אימים. שאימתן על העולם. רפאים. שכל הרואה אותן לבו רפה. גבורים. כמשמען. זמזומים. שכל מה שזמזומים עושין. ענקים. שמעניקים חמה בקומתן. עוים. שהעוו את העולם. נפילים. שנפלו מן העולם. ושמלאו את העולם נפלים בזנותן.

וגם אחרי כן. יהודה ברבי אומר אחרונים לא למדו מן הראשונים. דור המבול מדור אנוש. דור הפלגה מדור המבול. וכן הוא אומר ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו (קהלת ח י). דור הולך ודור בא (שם א ד). והרשעים כים נגרש (ישעיה נז כ). מה הים הולך הגל ומשבר ראשו בחול. והשני אחריו וכן כולם. ואין למדין משלפניהם. לכך נאמר וגם אחרי כן.

אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם. והלא בני בלי שם היו ואת אמרת אנשי השם. אמר רב אחא מאי אנשי השם. שהשימו את העולם ושהושמו מן העולם.

ד"א אנשי השם. אלו שנזכרו שמותם למעלה בלשון מרדות. עירד. עורדן אני מן העולם. מחוייאל. מוחן אני מן העולם. מתושאל מתישם אני מן העולם.

רב אחא בשם ר' יהושע בן לוי קשה הוא מחלוקת של קרח כדור המבול. כתיב הכא אנשי השם. וכתיב בקרח. קרואי מועד אנשי שם (במדבר סז ב).