מדרש לקח טוב, בראשית מב:ז

וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם. מלמד שנעשה עליהם כנכרי. נטל את הגביע והקיש בו. אמר להם מרגלים אתם. אמרו לו כנים אנחנו. אמר להם אם כנים אתם למה לא נכנסתם כלכם בפתח אחד. אמרו לו כך צוה עלינו יעקב אבינו. שלא נכנס בפתח אחד מפני העין. אמר להם. ומה טיבכם בשוק של זונות. אמרו אבדה אבדנו ואנו מבקשים אותה שמא נמצא אותה. אמר להם כך אני רואה בגביע שלי ששנים מכם חרבו כרך גדול של שכם. ואחד מכם מכרתם אותו לערביים. מיד נזדעזעו. אמרו לו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו. אמר להם ואנה השנים. אמרו לו האחד מת. והאחד אצל אבינו. אמר להם לכו והביאו אותו.

ד"א ויוסף הוא השליט על הארץ. גזר שלש גזירות. שלא יכנסו שני אחים משני פתחים. ושלא יכנס אדם אחד בשני חמורים. ושלא יכנס אדם עד שיכתוב שם אביו ושם זקנו. והיה מנשה עמד ומקבל פתקין.

ויתנכר אליהם. בדברים. נעשה להם כנכרי. אבל לעשות להם רעה חלילה. דכתיב ח) ויכר יוסף את אחיו. (ט) הכירם במאכל ובמשתה ובלויה.

והם לא הכירוהו. בשעה שנפל בידיהם לא הכירוהו.