מדרש לקח טוב, בראשית לח:כד

ויהי כמשלש חדשים. מיכן שאין העובר ניכר במעי אמו פחות מג' חדשים. כמשלש פי' כמו שלש. ויש לו דומה כמבנה עיר מנגב (יחזקאל מ ב). ופי' כמו בוני עיר.

ד"א כמשלש חדשים. רובו של ראשון ואמצעי כולו ורובו של אחרון.

ויגד ליהודה לאמר. שלוחים זה אחר זה.

זנתה תמר כלתך. והזנות היה קשה להם.

וגם הנה הרה לזנונים. לפי שהיתה מטפחת על כרסה ואומרת מלכים אני מעוברת.

ויאמר יהודה הוציאה ותשרף. אמר אפרים מקשאה תלמידו של ר' מאיר משום ר' מאיר תמר בתו של שם היתה וכהן היה. שנא' והוא כהן לאל עליון (בראשית יד יח). לפיכך גזר עליה יהודה הוציאוה ותשרף. דכתיב ובת איש כהן כי תחל לזנות באש תשרף (ויקרא כא ט).