מדרש לקח טוב, בראשית לח:יח

ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חותמך ופתילך ומטך אשר בידך. פשטיה דקרא חותמך שהיה חותם בו את הצאן. פתילך שהיה קושר בה את הצאן. ומטך שאוחז בו את הצאן. שכן עושים הרועים קושרים חבל בראש המטה. והוא ענוב. ונכנס בראשו של כבש והוא מושך והעניבה מתקשרות ונאחזת הצאן.

וענין אחר חותמך ופתילך כאשר הכיס קשור עם הפתילים והמטה בידו. ורבותינו דרשו בפסוק מדרש. חותמך זו מלכות. וכה"א כי אם יהיה כוניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני (ירמיה כב כד). פתילך. אלו סנהדרין לובשי ציצית.

ומטך. זה מלך המשיח. דכתיב מטה עוזך ישלח ה' מציון (תהלים קי ב). הרמיז הכתוב שהיו עתידין לצאת ממנה מלכים וחכמים ונשיאים.

ויבא אליה ותהר לו. מביאה ראשונה. תמר באצבע מיעכה. ותהר לו. צדיקים כמותו. גבורים כמותו.