מדרש לקח טוב, בראשית לז:ג

וישראל אהב את יוסף. על כי הזכיר למעלה את דבתם. שלא היו הולכים ביושר כאביהם אמר וישראל.

כי בן זקונים הוא לו. שהיה חביב וזריז כמותו.

ועשה לו כתונת פסים. (כח) שהיתה מגעת על פס ידו.

ד"א שהיתה מגעת עד פס רגליו.

ע"א פסים. שהיתה דקה ביותר ונטמנת בפס יד.

ד"א פסים. שהפיסו עליה איזה מהם יוליכה לאביו ועלה ליהודה.

ד"א פסים. על שם עצמן שנמסר להם פ' פוטיפר. ס' סוחרים. י' ישמעאלים. מ' מדינים. מיכן ארז"ל אל ישנה אדם את בנו משאר בניו. ויש אומרים פסים פזים. כמו נתעלסה נתעלזה.