מדרש לקח טוב, בראשית לא:לה

ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מפניך. לפי שמבקש ע"ז. אבל אילמלי לא היית מבקש ע"ז. הייתי חייבת לעמוד לפניך. לכך כתוב לוא מלא. כיוצא בו אם לוא יגיד ונשא עונו (ויקרא ה א). זה שמשביע הגיד לאדם אחר. ולזה ששם את האלה לא הגיד לא יצא ידי חובתו. כמו אשר לוא חומה (שם כה ל). כלומר אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. וכמו אשר לוא כרעים (שם יא כא). כלומר שעתיד לגדל ואין לו עכשיו. שאין קרסוליו וכנפיו חופין את רובו. ויש הפרש ביניהם באלו שאמרתי. כי שנים ולוא מלא בוי"ו. ואלו הן. כי לוא אוכל לקום. ואם לוא יגיד. אבל אשר לא כרעים. ואשר לא חומה. לא כתיב ולו קורין.

נשוב אל ענינינו.

כי דרך נשים לי. והלא מעוברת היתה שהרי ילדה בדרך. יש לומר כזבה לו. ויש לומר מאותה שעה נתעברה וילדה בשבעה חדשים.

ולא מצא את התרפים. אבל דברים אחרים מצא.