מדרש לקח טוב, בראשית ל:לב

אעבור בכל צאנך היום הסר משם. כלומר אסיר משם מן הצאן. כלומר אוציא כל שה נקוד וטלוא. שאוציא הנקודים והטלואים. נקוד שעליהם נקודים נקודים. וטלוא הוא השה שיש בו כמו מטולאות על גבו. כמו בגד ישן שנקרע קרעים קרעים. ושמו בו חתיכות חדשות ונראים הטלאים מרחוק.

וכל שה חום. אוציא מן הכשבים השחורים. (נג) כמו חם שהוא שחור כך החום שחורים. וכך עשה שהפריד הכשבים הלבנים. ועזים שחורים. והיו ביד יעקב. והתנה עמו שאם נולדו מן הכשבים הלבנים שחורים. ומן העזים השחורים עקודים וטלואים. יקחם יעקב בשכרו. שנאמר וענתה בי צדקתי. ומן העזים לקח הנקודים והטלואים. והיו לו ללבן והפרידם לבדם. ומכאן ואילך כך היה מנהגו אם היה נולדים בכשבים חום ובעזים נקוד וטלוא. היה נוטל יעקב אבינו. לכך אמר לו וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי. לראות את צאני. אם לא תמצא חום ושחום בכשבים. וטלוא ונקוד בעזים גנוב הוא אצלי.