מדרש לקח טוב, בראשית ל:טז

ויבוא יעקב מן השדה בערב. זש"ה יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (תהלים קד כג) וכן אמרו רז"ל השוכר את הפועלים ופסק עמהם להשכים ולהעריב ואין מנהג המקום להשכים ולהעריב. אין יכול לכופם. א"ר אבהו מקום שאינו מנהג. תנאי בית דין הוא שתהא הוצאה משל בעל הבית. והכנסה משל פועל. הוצאה משל בעה"ב. דכתיב תזרח השמש יאספון (שם שם כב). מכאן ואילך יצא אדם לפעלו. הכנסה משל פועל. דכתיב ולעבודתו עדי ערב. כלומר מבעוד יום יצא מן העבודה.

ותצא לאה לקראתו. מלמד שלא הניחה אותו לרחוץ רגליו.

ותאמר אלי תבוא. א"ר אבהו ראה הקב"ה שלא היתה כוונתה אלא להעמיד שבטים. לכך כתב הכתוב אלי תבוא. א"ר לוי בוא וראה מה יפה היה ערבותן של דודאים שהעמידו על ידן שני שבטים גדולים בישראל יששכר וזבולון. יששכר יושב ועוסק בתורה זבולון יוצא בשיירה ומפרש בימים. ובא ונותן בתוך פיו של יששכר.

התורה רבה ביששכר. לכך נאמר הדודאים נתנו ריח.

וישכב עמה בלילה הוא. מלמד שהמקום העירו לישכב עמה. כי בא טרוח מן השדה.