מדרש לקח טוב, בראשית כט:יא

וישק יעקב לרחל. כל הנשיקות של תפלות חוץ מן שלשה. של גדולה. ושל פרקים. ושל פרישות. של גדולה. כגון ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו (ש"א י א). של פרקים. כגון וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו (שמות ד כז). של פרישות. וישק ערפה לחמותה (רות א יד). ר' תנחום הוסיף אף נשיקות של קריבות. וישק יעקב לרחל. שהיתה קרובתו.

וישא את קולו ויבך. למה בכה. אמר בלבו אליעזר הלך להשיא את רבקה אמי. ולקח עמו עשרה גמלים וכל טוב אדוניו בידו. ואני אין עמי לא נזם ולא צמיד.

ד"א ראה אותם מלחשים זה עם זה. לומר בא זה עלינו לחדש העריות. שגדרו עליהם האומות להיות פורשים מן העריות מימות המבול. הלא תראה שריבה אחת היתה מהלכת עם כמה עדרי צאן ולא נגעו בה. לכך בכה שחשדוהו בחנם.

ד"א למה בכה. ראה שאינה נכנסת עמו בקבורה. וגם היא בוכה ומבכה. שנאמר רחל מבכה על בניה (ירמיה לא יד). לפי שנביאה היתה.