מדרש לקח טוב, בראשית ב:כג

ויאמר האדם זאת הפעם. (עא) מלמד שנתבקש לו זוג מכל הברואים ולא נתיישב דעתו. עד שבאת חוה. לכך נאמר זאת הפעם.

ד"א זאת הפעם. כלומר זאת האשה. הפעם. המפעמתו. כמו ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן (שופטים יג כה). והוא לשון ניעור. כמו פעמון זהב ורמון (שמות כח לד). שהאשה מפעמת את האיש לכל עבודה ועבודה.

לזאת יקרא אשה. יקרא לשון זכר. כלומר יקרא שם אשה. כי השם לשון זכר.

כי מאיש. מיכן שניתנה תורה בלשון קדש. אשה כי מאיש בלשון קדש הוא מדבר כי על שם איש קראה אשה.

תנא משמיה דר' מאיר איש ואשה שכינה ביניהם י"ה. יו"ד באיש. וה"א באשה. זכו שכינה ביניהן ומתברכין. לא זכו שכינה מסתלקת מביניהן ונדבקות שתי האשות ואש אוכלתן.