וירכסו את החשן, מואחז היה החשן באפוד בשרשרות גבלות, אבל הדוקיו לא היה אלא בפתיל תכלת שהיה מהדקת על גבי הכהן שהיה מושך חוט של תכלת ומתקבץ עם האפוד, וכשהיה מרפהו היה מתמשך החשן מן האפוד, ונאחז בשרשרות שבתוך הטבעות שבאפוד ושבחשן, שנאמר ולא יזח החשן מעל האפוד.