מדרש לקח טוב, שמות לח:ט

ויעש את החצר. כיצד היה מעמיד את החצר, היה נותן עשרים אדנים של נחשת בצפון, ועשרים אדנים בדרום, ועמוד בכל אחד ואחד בתוך, וטבעת קבועה באמצעותן, והיה נותן את הקלעים במיתרים ובעמודים, ותולה הטבעת באונקלי, וכורך בה את הקלע, ובין עמוד לעמוד חמש אמות, ופתח החצר עשרים אמה, ומסך שער החצר הוא פרכת החצר, וקומה ברוחב חמש אמה שהרי קלעי החצר רוחב חמש אמות הוא היה קומת גובהה של חצר.

סליק פרשת ויקהל.

פרשת פקודי כתיב מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל (במדבר כד ה), אלו אהלים של תורה שישראל מתיבין בהן, ומשרים שכינה ביניהם.

ד״א מה טובו אהליך יעקב. אהלי המדבר, שהיה פתח זה שלא כנגד פתח אחר, לפי שאסור לפתוח פתח כנגד פתח שלא להסתכל בבית חבירו, (ו) שהרי אמרו היזק ראיה שמיה היזק, וכן אמרו חכמים שאסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקומתה.

ד״א מה טובו אהליך. זה אהל מועד, שנקרא אהל מועד אהל העדות.

ד״א אהליך. אהל שכינה ואהל משה.

משכנותיך ישראל. (ז) משכן המדבר, ומשכן שילה, ונוב, וגבעון.

ד״א מה טובו אהליך. שהרי כנגד כל מעשה בראשית היתה מלאכת המשכן אהל מועד, במעשה בראשית כתוב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, וכתיב נוטה שמים כיריעה (תהלים קד ב), וכאן נטיית היריעות לאהל על המשכן, במעשה בראשית הבדיל בין מים העליונים למים התחתונים, וכאן והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים (שמות כו לג), במעשה בראשית תדשא הארץ דשא (בראשית א יא), וכאן קח לך סמים (שמות ל לד), במעשה בראשית יהי מאורות (בראשית א יד), וכאן ושמן למאור (שמות כה ו), ומנורת המאור, תחת הכוכבים הקרסים בלולאות נראים בכוכבים ברקיע, במעשה בראשית ועוף יעופף (בראשית א כ), וכאן והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה (שמות כה כ), במעשה בראשית נפש חיה למינה (בראשית א כד), וכאן קרבנות מן הבהמה, במעשה בראשית יצירת האדם, ובאן כהנים לשרת, במעשה בראשית ויכלו השמים והארץ וכל צבאם (בראשית ב א), וכאן ותכל כל עבודת המשכן אהל מועד (שמות לט לב), במעשה בראשית ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו (בראשית ב ג), וכאן וימשחם ויקדש אותם (במדבר ז א), לכך נאמר מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל.

וכיון שנשלמה מלאכת המשכן עשה משה רבינו חשבונות עם ישראל כך וכך נתתם לי, כך וכך הוצאתי, שנאמר אלה פקודי.