מדרש לקח טוב, שמות יט:טו

ויאמר אל העם היו נכונים לשלשת ימים. ולמעלה אמר והיו נכונים ליום השלישי (פסוק יא), ולא שמענו שאמר לו הקב״ה לפרוש מן האשה, [אלא היו נכונים לגזירה שוה, מה כאן מן האשה אף כאן מן האשה], רבי אומר מענינו הוא נלמד, וקדשם היום ומחר (שם), אי לענין טבילה דיים בהערב שמש, אלא להפרישם מן האשה.

אל תגשו אל אשה. מיכן אמרו מנין לפולט׳ שכבת זרע ביום השלישי שהיא טהורה, ראיה לדבר מסיני, מיכן למד משה רבינו ק״ו לעצמו ופירש מן האשה, אמר ומה ישראל שלא דברה שכינה עמהם אלא לפי השעה, הפרישם מן האשה, אני שבכל שעה מדבר עמו על אחת כמה וכמה, והקב״ה הסכים על ידו, דכתיב לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה כז כח).