מדרש לקח טוב, שמות טז:יג

ויהי בערב. מלמד שבפנים חשיכות ניתן השליו לישראל.

ותעל השליו ותכס את המחנה, כתיב בשי״ן וקרינן בסמ״ך, מלמד שהיו אוכלין אותו ודומה להם כסילונים, הצדיקים אוכלים אותו בשלוה, רשעים בסילונים.

ותעל השליו ותכס, איני יודע כמה, כשהוא אומר ויטוש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה וגו' וכאמתים על פני כל הארץ (במדבר יא לא), שתי אמות היתה גבהם מן הארץ כדי שיהא אדם עומד כנגד לבו ונוטל שלא בצער, שמלבו ולמטה שתי אמות ולמעלה אמה אחת, וכן דוד מלך ישראל אומר ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנותיו (תהלים עח כח), ולא ידענו כמה, כשהוא אומר כדרך יום כה וכדרך יום כה, הרי עשרה פרסאות שהם ארבעים מילין שהן מהלך יום לאדם בינוני.

ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה. כיצד המן יורד להם לישראל יוצא רוח צפונית ומכבדת את המדבר ויורד (טל) [מטר] ומרבץ את הארץ והטל עליה והרוח מנשבת בו ועושה אותו כמין שלחנות של זהב, ואחר יורד עליהם המן, ומהן היו ישראל נוטלין ואוכלין.