מדרש לקח טוב, שמות טו:ח

וברוח אפיך נערמו מים. הם אמרו הבה נתחכמה לו (שמות א י), והקב״ה נתן ערמימיות במים והיו המים נלחמים בהם בכל מיני פורענות.

ד״א נערמו מים [ נעשו ערימות ערימות.

נצבו כמו נד. מה נד צרור אינו לא מוציא ולא] מכניס, כך היתה נשמתן צרורה בהן ומשתנקין.

נוזלים. מים מתוקין שהיו בתוך המלוחין, כענין שנאמר באר מים חיים [ ונוזלים מן לבנון (שה״ש ד טו), ואומר] ונוזלים מתוך בארך (משלי ה טו).

קפאו תהומות בלב ים. עשאן כמין כיפה.

בלב ים. כשם שלב האדם נתון משני חלקיו ולמעלה כלפי הראש, כך כפה עליהם הים משני חלקיו ולמעלה.