מדרש לקח טוב, שמות יד:כז

ויט משה את ידו על הים וישב הים. לא איחר ולא עיכב.

לפנות בקר לאיתנו. לתקפו, כענין שנאמר איתן מושבך (במדבר כד כא).

ומצרים נסים לקראתו. ללמדך שכל מקום שהיה המצרי נס היה הים הולך לקראתו, שכשעלה האחרון מישראל מן הים ירד האחרון שבמצריים לתוך הים.

וינער ה׳ את מצרים בתוך הים. כאדם שהוא מנער את הקדירה, התחתון [עולה] למעלה ושל מעלה יורד למטה.