מדרש לקח טוב, שמות יג:טו

ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו. יכול מאליו, ת״ל ויחזק ה׳ את לב פרעה (שם שם).

ויהרג ה׳ כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם ועד בכור בהמה. מיכן אמרו חכמים זובחים בכורי בהמה [כנגד בכורי בהמה, ופודין בכורי אדם] כנגד בכורי אדם.

על כן אני זובח לה׳ כל פטר רחם הזכרים. שנאמר לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה (דברים טו כ).

וכל בכור בני אפדה. בחמשה סלעים, ואפילו אין לו חמשה סלעים ויש לו מצנפת או טלית והכהן מקבלו בחמשה סלעים יצא, (צד) ואם אין לו לאדם אלא חמשה סלעים והוא צריך לפדות עצמו ובנו לפדות, הוא קודם לבנו שמצותיו קודמת והולכת.

ישראל שיש לו פטר חמור ואין לו שה לפדותו פודהו בשויו. ופרה שילדה חמור וכן חמורה שילדה פרה, פטורה מן הבכורה, שנאמר פטר חמור שני פעמים, שיהא הוא חמור והנולד חמור, והלכתא המפריש פדיון פטר חמור (ואבד) [ומת] אינו חייב באחריותו.