מדרש לקח טוב, שמות יב:מח

וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה׳. מה כי יגור אתך גר, שיקבל עליו המצות, כדרך שאמרו רבותינו במס׳ יבמות גר הבא להתגייר אומרים לו מת ראית להדבק בישראל, והרי ישראל סגופים ודחופים, אם אמר מקבל אני, אומרים לו ראשי מצות, כדרך שאמרה נעמי לרות, שנאמר כי אל אשר תלכי אלך (רות א טז), אמרה לה נעמי אסור לצאת חוץ לתחום, אסר לנו ייחוד ערוה, אמרה לה ובאשר תליני אלין עמך עמי (שם), אלו שש מאות ושלש עשרה מצות, מנין עמך ך׳ חמש מאות ע׳ מ׳ מאה ועשר ושלש תיבות של עמך, הרי תרי״ג.

ואלהיך אלהי (שם), זה ייחוד השם, מיד ותחדל לדבר אליה (שם).

ועשה פסח לה׳. יכול מיד ת״ל המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו, אז אז לגזירה שוה, מה להלן מילת זכריו מעכבהו, אף כאן מילת עבדיו מעכבתו.

וכי יגור אתך גר והיה כאזרח הארץ. זה ישראל מה אזרח בארבעה עשר, אף גר בארבעה עשר.

וכל ערל לא יאכל בו. מה בא ללמד, לימד ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ולא מלוהו שלא יאכל בו.