מדרש לקח טוב, שמות יב:מו

בבית אחד יאכל, בחבורה אחת הכתוב מדבר שאינו נאכל אלא על הנמנין שלו עליו, או אינו אלא בבית אחד כמשמעו, כשהוא אומר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם (לעיל פסוק ז), למדנו לבתים הרבה שהוא נאכל ומת אני מקיים בבית אחד בחבורה אחת, מיכן אמרו הפסח הזה היה נאכל בשני מקומות, כיצד שאם היה בבית ונבקעה הקורה עליהן יוצאין לחוץ ואם היו בחוץ וירדו גשמים עליהם נכנסין לתוך הבית אבל לא בשתי חבורות.

לא תוציא מן הבית, אזהרה לכל אחד ואחד.

מן הבשר חוצה. חוץ לחבורה.

ועצם לא תשברו בו. בין שיש בו בשר בין שאין בו בשר השובר בו עצם לוקה, אבל המותיר אינו לוקה, לפי שאין לוקין על לאו שאין בו מעשה.

ד״א בו. בטהור ולא בטמא. שהמותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה.