מדרש לקח טוב, שמות יב:לד

וישא העם את בצקו, (רפג) מלמד שלשו את העיסה ולא הספיקה להחמיץ עד שנגאלו.

משארותם צרורות בשמלותם על שכמם. אלו שיורי מצה ומרור, שהרי בפסח כתוב ולא תותירו ממנו עד בקר (לעיל פסוק י), אלא שיורי מצה ומרור.

על שכמם. וכי לא היו להם בהמות, הא כתיב וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר (שמות יב לח), אלא על שכמם מרוב חיבתן שהיו מחבבין את המצות.

ע״א משארותם צרורות בשמלותם, אלו העריסות שבהן הבצק, כענין שנאמר ובתנוריך ובמשארותיך (שם ז כח), והם העריבות שבהן העיסה.