מדרש אגדה, שמות כ:יא

על כן ברך ה' את יום השבת. במה בירכו, במזונותיו ובסעודתו, שכך אמר הקב"ה בני הלוו עלי ואני פורע:

ומעשה בקצב אחד והיה מנהגו כך שכל בהמה טובה שהיה מוצא היה מניחנה לכבוד שבת, למחר היה מוצא יותר טובה הימנה, היה אוכל את הראשונה ומניח את השנייה, נמצא שבזכות שבת עבר כל ימיו בטוב, וסופו זכה שהיה לו שלחן וקערות וכפות זהב טהור: