מדרש אגדה, דברים יב:טו

רק בכל אות נפך תזבח וגו'. בפסולי המוקדשין הכתוב מדבר, שאם נפל מום במוקדשין שהוא רשאי לאכלו בכל מקום:

תזבח. ולא גיזה:

ואכלת. ולא חלב. ומצינו למדים שלבהמות פסולי המוקדשין והתיר הבשר לאכלו בחולין:

הטמא והטהור. יחדיו שניהם לאכול בקערה אחת ואינן נמנעים, שאין הפסולים צריכים לשמור מטומאה, כשם שאין צריכים לשמור צבי ואיל שאין מקריבין למזבח: