מצודת ציון על שיר השירים ח

שדי אמי. דדי אמי:

בחוץ. בשוק:

אשקך. מלשון נשיקה:

יבזו. מלשון בזיון:

אנהגך. מלשון הנהגה והליכה:

אשקך. ענין שתיה:

הרקח. ענין תערובות בשמים כמו רוקח מרקחת (שמות ל כה):

מעסיס. ענין סחיטה ורוצה לומר המיץ היוצא על ידי סחיטה וכן וכעסיס דמם ישכרון (ישעיה מט כו):

תחבקני. ענין סבוב הזרוע בגוף:

תעירו, תעוררו. מלשון התעוררות, וכפל המלה לחזוק הענין:

מתרפקת. ענין התחברות ודבוק ואין לו דמיון במקרא והוא מלשון ערבי:

על דודה. עם דודה וכן ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה כב):

עוררתיך. מלשון התעוררות:

חבלתך. כן יקראו מכאוב הלידה כמו שנאמר חבלים יאחזוך כמו אשת לידה (ירמיה יג כא):

כחותם. הוא הטבעת העשוי לחותם בו כתבים וכן חותמך ופתילך (בראשית לח יח):

עזה. חזקה:

כשאול. הוא בור הקבר:

קנאה. ענינו צער מה בראות דבר מה בזולת והוא לא יוכל להשיגו כמו ותקנא רחל באחותה (שם ל א):

רשפיה. ענין גחלת הבוערת וכן ומקניהם לרשפים (תהלים עח מח):

שלהבת יה. שלהבת הוא ענין להב כמו תיבש שלהבת (איוב טו לא), ורוצה לומר להבת אש גדולה כי כן דרך המקרא כשרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת השם. וכן ארץ מאפליה (ירמיה ב לא) ורבים כמוהו:

לכבות. מלשון כבוי:

ישטפוה. ענין גריפה על ידי חוזק הרדיפה וכן תשטף ספיחיה (איוב יד יט):

הון. ענין עושר וכן הון יקר (משלי א יג):

בוז יבוזו. מלשון בזיון:

בה. רוצה לומר בענינה:

נבנה. מלשון בנין:

עליה. בעבורה:

טירת. היכל וארמון וכן תהי טירתם נשמה (תהלים סט כו):

נצור. מלשון מצור ומבצר:

לוח. נסר כמו את כל לחותים (יחזקאל כז ה):

כמגדלות. מלשון מגדל:

כמוצאת. מלשון מציאה:

בבעל. במישור וכן בעל גד (יהושע יא יז):

המון. ענין עם רב:

לנוטרים. ענין שמירה כמו נוטרה את הכרמים (לעיל א ו):

היושבת. בה״א הקריאה כמו הדור אתם ראו (ירמיה ב לא):

מקשיבים. ענין שמיעה והאזנה:

ברח. ענין מהירות ההליכה:

ודמה. מלשון דמיון:

לעופר. כן יקרא ילד האיל: