מצודת ציון על שיר השירים ה

באתי. עבר במקום עתיד וכן אריתי אכלתי שתיתי:

אריתי. ענין לקיטה, כמו וארוה כל עוברי דרך (תהלים פ יג):

יערי. כן יקראו הקנים שגדל בהם הדבש וכן ביערת הדבש (ש״א יד כז):

ושכרו. ענין השתיה יותר מכדי המדה:

דודים. אהובים:

ער. מלשון הערה והקצה:

דופק. ענין ההכאה בנחת על הדלת כמו מתדפקים על הדלת (שופטים יט כב):

תמתי. מלשון תמימות והוא הפוך המרמה:

קוצותי. הוא שער הראש התלוי למטה וכן קווצותיו תלתלים האמור למטה:

רסיס. ענין זלוף ונטיפה וכן לרוס את הסולת (יחזקאל מו יד):

פשטתי. ענין הסרת המלבוש:

איככה. מלשון איך:

אטנפם. מלשון טינוף ולכלוך:

שלח. ענין הושטה:

החור. הנקב:

המו. מלשון המייה והוא ענין צער והכמרת רחמים וכן ועל כן המו מעי לו (ירמיה לא יט):

עליו. בעבורו:

עובר. ענין התפשטות:

כפות המנעול. הכלי שסוגרין בו הדלת קרוי מנעול כמו מנעוליו ובריחו (נחמיה ג) וכפות הם ידות המנעול הנתחבים במקום העשוי להם לסגור הדלת, והוא מלשון כף היד:

חמק. ענין סבוב כמו עד מתי תתחמקין (ירמיה לא כא):

פצעוני. היא מכה המוציאה דם וכן פצע תחת פצע (שמות כא כה). נשאו. לקחו. וכן ובתים ונשאו (מיכה ב ב):

רדידי. הוא שם תכשיט מה מרודד ודק וכן והצניפות והרדידים (ישעיה ג כג):

צח. ענין בהירות הלובן כמו צחו מחלב (איכה ד ז):

דגול. מלשון דגל והוא הנס שנושאים לפני כל מחנה ומחנה וכן איש על דגלו (במדבר ב ב):

מרבבה. רבוא הוא עשרת אלפים:

כתם פז. זהב טוב ויקר כמו בכתם אופז (דניאל י ה):

קווצותיו. הוא שער הראש התלוי למטה:

תלתלים. מלשון תל וגובה:

כעורב. שם מין עוף:

אפיקי מים. מקומות שהמים שוטפים ונגרים בחוזק וכן כאפיקים בנגב (תהלים קכו ד):

לחיו. הוא המקום מתחת לעין:

כערוגת. הוא תלם המחרישה כמו מערוגות מטעה (יחזקאל יז ז):

מגדלות. גידולי מרקחים. כן יקראו הסממנים המעורבים השמורים לזמן מרובה. וכן רוקח מרקחת (שמות ל כה):

שושנים. שם עשב המריח:

עובר. רוצה לומר מתפשט:

גלילי. אופני המרכבה כמו על גלילי כסף (אסתר א ו):

בתרשיש. שם אבן יקר:

מעיו. על הבטן יאמר שבו המעים:

עשת. ענין בהירות וזכות וכן ברזל עשות (יחזקאל חז יט):

שן. היא שן הפיל:

מעולפת. ענין עטוף וכסוי כמו ותתעלף (בראשית לח יד):

שוקיו. הוא פרק מפרקי הרגל:

שש. אבן שיש:

מיוסדים. מלשון יסוד:

אדני. הוא הדבר שהעמוד תקוע בו וכן אדני כסף (שמות כו יט):

פז. הוא המובחר שבזהבים:

חכו. הוא מה שממעל הלשון והוא מכלי הדבור:

ממתקים. מלשון מתוק: