מצודת ציון על שיר השירים א:י

נאוו. מלשון נאה ויופי:

לחייך. הם הלסתות אצל העינים וכן בשבט יכו על הלחי (מיכה ד יד):

בתורים. הם הפנינים המסודרים בתואר נאה ותכונה יפה וקרוב לו כתור האדם המעלה (דהי״א וז יז), ורוצה לומר כתואר ותכונת האדם המעלה:

בחרוזים. הם אבנים טובות ומרגליות נקובות מחוברות בחוט, ובדברי רז״ל מחרוזות של דגים (ב״מ כא.):