מצודת ציון על תהילים ט

לבן. שם אדם נלחם עם דוד וכשמת אמר עליו שירה:

אשמחה ואעלצה. כפל הדבר במ״ש:

משפטי ודיני. להתמדת הדבר כפל במ״ש:

לכסא. כמו בכסא ובא הלמ״ד במקום הבי״ת וכן כי בוחר אתה לבן ישי (ש״א כ׳) ומשפטו בבן ישי:

גערת. ענין זעקת נזיפה:

נתשת. ענין עקירה והריסה כמו לנתוש ולנתוץ (ירמיה א׳):

משגב. חוזק:

לדך. מושבר וכתוש כמו דכאי רוח (לקמן ל״ד):

לעתות. מלשון עת:

עלילותיו. מעשיו:

ענוים. שפל הרוח:

ברשת. פח יקוש:

נוקש. מל׳ מוקש:

הגיון. ענינו מחשבה כמו והגיון לבי (לקמן י״ט):

לשאולה. כן יקרא הגיהנם:

אנוש. הוא שם משמות האדם ויורה על חולשו שהוא מל׳ ואנוש הוא (ירמיה י״ז):

פניך. כעסך כמו פני ה׳ (לקמן ל״ד):

מורה. השלכה כמו ירה בים (שמות ט״ו):