עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מצודת ציון על תהילים

מצודת ציון על תהילים עח

Metzudas Tzion on Tehillim 78 (Metzudat Zion on Psalms 78) · מצודת ציון על תהילים · free full Hebrew text

A commentary on תהילים עח (Tehillim 78).

Open in the reader →

האזינה. ענין הקשבה:

אביעה. ענין אמירה כמו יום ליום יביע אומר (לעיל יט):

נכחד. ענין מניעה כמו ולא כחד ממנו (ש״א ג):

ועזוזו. מל׳ עוז וחוזק:

כסלם. בטחונם כמו אם שמתי זהב כסלי (איוב ל״א:כ״ד):

סורר. סר מדרך הישר:

ומורה. ענין מורד ומסרב:

נושקי. מזויינים כמו נושקי קשת ומגן (דה״ב י״ז):

רומי. ענין השלכה כמו פרש ורומה קשת (ירמיהו ד׳:כ״ט):

קרב. מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (לקמן קמ״ד):

מאנו. לא רצו:

נד. צבור ותל כמו נצבו כמו נד (שמות ט״ו:ח׳):

וינחם. נהגם:

יבקע צורים. סלעים:

נוזלים. מל׳ הזלה ונטיפה:

למרות. למרוד:

בציה. במדבר שהוא ציה ושממה:

לערוך. ענין סדור:

תת. מל׳ נתינה:

שאר. בשר כמו אכלו שאר עמי (מיכה ג):

ויתעבר. מל׳ עברה וזעם:

נשקה. מל׳ היסק והבערה:

אבירים. חזקים:

צידה. מזון:

בעזו. בחזקו:

במשמניהם. מל׳ שמן:

הכריע. ענין הנפילה על ברכים:

ושחרו. ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי יח):

כמה. ענין מספר מרובה:

יעציבוהו. מלשון עצבון:

התוו. ענין סימן ואות כמו והתוית תיו (יחזקאל ט):

יאוריהם. הם ברכות העשויות בידי אדם:

ונוזליהם. מלשון הזלה ושפיכה ר״ל מים היורדים מעצמן:

ערוב. תערובת מיני חיות:

וצפרדע. שם מין שרץ המים:

לחסיל. מין ארבה:

יבולם. מלשון יבול ותבואה וכן ונתנה הארץ יבולה (ויקרא כ׳):

יהרוג. הוא לשון מושאל על השבירה:

ושקמותם. מין אילן תאנה כמו ובולס שקמים (עמוס ז):

בחנמל. הוא מין ברד:

ויסגר. ענין מסירה כמו לא תסגיר עבד (דברים כ״ג:ט״ז):

בעירם. בהמתם לרשפים. ענין להט ולהב:

יפלס. ענין ישר כמו פלס מעגל רגליך (משלי ד׳:כ״ו) ועש״ז גקרא קנה המאזנים בשם פלס כי מיישר המשקל:

נתיב. שביל ודרך:

לא חשך. לא מנע:

וחיתם. ובהמתם:

הסגיר. ענין מסירה:

אונים. ענין כח כמו מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳):

בחבל. הוא קו המדה:

ויסגו. ענין החזרה לאחור:

בבמותם. מל׳ במה:

יקניאוהו. מלשון קנאה והכעסה כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א):

ויתעבר. מל׳ עברה וזעם:

ויטוש. ענין עזיבה:

עזו. כן יקרא הארון ע״ש שהראה כח ה׳ בפלשתים להכות בהם כמ״ש בשמואל א:

ויסגר. מסר:

הוללו. בית החופה נקרא בדרז״ל הלולא (כתובות ה׳) ע״ש שמהללים ומשבחים שמה את החתן ואת הכלה:

ממכלאות. מל׳ בית הכלא ומאסר והוא דיר הצאן שהמה כלואים בה:

עלות. מגדלות עולליהן ר״ל מניקות:

ינחם. ינהגם: