מצודת ציון על תהילים סט

שושנים. שם כלי נגון עשויה בצורת שושנה:

ביון. הוא הרפש שבקרקעית המים:

מצולה. עומק המים:

ושבולת. היא מרוצת המים כמו משבולת הנהר (ישעיה כז):

נחר. ענין יובש כמו ושכן חררים (ירמיה יז):

מיחל. מל׳ תוחלת ותקוה:

עצמו. חזקו והוא מלשון עצם שהוא קשה וחזק:

מצמיתי. ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (לקמן ק״א):

לאולתי. מל׳ אויל ור״ל עבירות כי אין אדם עובר עבירה אא״כ נכנס בו רוח שטות:

נכחד. נמנעו מלדעת אותם:

בי. ר״ל על ידי:

מוזר. מלשון זר:

נפלו. חנו ושכנו כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה):

ישיחו. ענין ספור דברים:

באמת. ענינו דבר מקויים:

תאטר. ענין סתימה וסגירה ודוגמתו אטר יד ימינו (שופטים ג׳:ט״ו):

ואנושה. ענין חולי כאוב כמו ויאנש הילד (ש״ב יב):

בברותי. עניינו אכילה מועטת כמו הביאי הבריה (שם יג):

ראש. שם עשב מר כמו ראש ולענה (דברים כט):

לפח. לרשת:

המעד. ענין השמטה והחלקה:

זעמך. כעסך:

טירתם. ארמונם כמו טירת כסף (ש״ה ח):

נשמה. שוממה:

משור פר. כפל המלה בשמות נרדפים לתוספות ביאור וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) מפריס. פרסות הרגל:

רומש. הלוך הבריות קצרי הרגל קרוי רמיסה בלשון המקרא: